למדת 0 דילמות מתוך 19

דילמה של צוות מקצועי

אחת מהחבָרות המשווקות בארץ מוצרים טכנולוגיים בתחום התקשורת מבקשת לבצע סקר בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית כדי לבחון את הרגלי הצריכה שלהם ולברר אם למוצרים הטכנולוגיים שהיא משווקת יש פוטנציאל כלכלי. החברה יוצרת קשר עם גורם האחראי על המחקר במשרד הרווחה ומבקשת את אישורו לקיים את הסקר ולפנות לאוכלוסיית המחקר.

הצוות המקצועי במשרד הרווחה מעיין בהצעה ובוחן את שיטת המחקר, כלֵי המחקר ואופן איסוף הנתונים. הוא רואה כי הסקר כולל 20 שאלות הנוגעות לצרכים של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בכל הנוגע למכשירי טלפון נייד. חלק מהשאלות פתוחות ויצריכו את הנחקרים עם המוגבלות השכלית־התפתחותית להשיב על פי דעתם ללא הכְוונה מצד הסוקר. שאר השאלות הן שאלות סגורות, בהן גם שאלות שהתשובות להן יחסיות ומתוך מדרג. את הסקר תבצע חברת סקרים באמצעות שיחת טלפון שתתקיים בשעות אחר הצוהריים או הערב, כאשר הסוקֵר יפתח את השיחה בהסבר קצר על הסקר, יבקש את הסכמתו של האפוטרופוס וכן של האדם עם המוגבלות השכלית־התפתחותית לענות על השאלון ולאחר מכן יקיים עימו את הריאיון בטלפון.

הצוות המקצועי רואה חשיבות רבה בקבלת המידע שהחברה מבקשת לאסוף, במיוחד מכיוון שבטווח הרחוק ממצאיו ישרתו מאוד את האוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. עם זאת, מכיוון שהסקר לא הותאם והונגש לאנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, על פי חוות דעתו של הצוות המקצועי לא ניתן לאשר את הסקר כמות שהוא ועל חברת השיווק להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי להתאימו לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. החברה מתעקשת לא להשקיע בהנגשה בשל העלות הכספית הגבוהה.

אופן איסוף הנתונים במחקר שבו משתתפים אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית

  • אופן איסוף הנתונים צריך להיות מותאם לצרכים וליכולות של האדם עם המוגבלות שכלית התפתחותית ושל אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, תוך התייחסות להיבטים כמו: הזמן הדרוש לנחקר כדי לענות על שאלות או לבצע משימות, מספר השאלות המתאים לקשב ולריכוז של הנחקר, יכולת ההבנה של הנחקר וצורך בתיווך.
  • הצרכים והיכולות של הנחקרים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית יקבעו את אופן איסוף הנתונים, לדוג',  האם הריאיון יהיה פרטני או קבוצתי והאם במידה והשאלון הינו למילוי עצמאי, האם הוא יתקיים לבד, פנים אל פנים, בטלפון או בשיחת וידיאו.

 

פישוט לשוני והנגשת הליך המחקר לאוכלוסיית המחקר

חוקר המבַצע מחקר שמשתף אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית (אם כנחקרים ואם בכל תפקיד אחר) מחויב לוודא שכל התכנים, לרבות מסמך ההסכמה מדעת וכלֵי המחקר, יהיו מובָנים ונגישים לאדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. לשם כך יש לבצע תהליך של פישוט לשוני, כולל הוספת ייצוגים גרפיים וסמלים, לכל התכנים המערבים אדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. מומלץ ורצוי לבצע את התהליך של הפישוט הלשוני באמצעות אנשי מקצוע מומחים בתחום השפה וההנגשה הקוגניטיבית ולא להסתמך לשם כך רק על הידע הכללי שיש לחוקר.

תועלת עבור אוכלוסיית המחקר

  • ראוי כי מחקר העוסק באוכלוסייה פגיעה, למשל באוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, יניב תועלת למשתתפי המחקר ויסייע בשיפור איכות חייהם (לדוג', בנושאים כמו זוגיות, מצבי לחץ ואי וודאות, התמודדות עם אתגרי מגפות, אבל).

 

  • במקרים שבהם המחקר עוסק בנושא הָרגיש עבור אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, יש לדון מבעוד מועד בשאלות הללו: האם נכון להעלות נושא זה בפני אדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית? האם הנושא עלול לפגוע בו? האם החוקר יכול לסייע לו במקרה שהוא יזדקק לתמיכה כתוצאה מרגשות שיצופו בו בעת הריאיון בשל שאלות בנושא הָרגיש?