נעמה, סטודנטית לחינוך מיוחד בפקולטה לחינוך באחת האוניברסיטאות בארץ, עורכת מחקר הבודק את תנאי העבודה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. היא נעזרת בנורית, עובדת סוציאלית העובדת במרכז תעסוקה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, כדי לקבל אישורים של אפוטרופוסים להשתתפות של בני או בנות חסותם במחקר.
נורית פנתה אל משה, אביו והאפוטרופוס של דוד, אדם בן 22 עם מוגבלות שכלית־התפתחותית קלה, וביקשה ממנו לאשר לבנו להשתתף במחקר על תנאי עבודתו במע"ש (מפעל עבודה שיקומי) שבו הוא עובד. בטופס ההסכמה שדוד מתבקש לחתום עליו כתוב שנעמה תראיין את דוד פעם אחת במשך חצי שעה.
משה חושש שבנו דוד, שאינו מכיר את נעמה, יירתע מלענות על שאלותיה. לכן משה מַתנֶה את הסכמתו להשתתפותו של דוד במחקר בכך שאיש צוות המכיר את דוד יהיה נוכח בריאיון בטענה שלדעתו נוכחותו של איש צוות שדוד סומך עליו תאפשר לו לחוש בטוח ומוגן בעת הריאיון.
נעמה, עורכת המחקר, חוששת כי הימצאות של איש צוות מהמע"ש בעת הריאיון עלולה לגרום לכך שדוד לא יענה על שאלותיה בחופשיות ובצורה אותנטית ואמיתית, שכן שאלות המחקר עוסקות בתנאי עבודתו במע"ש.
מעורבות הצוות בראיון
- כאשר עולה הצורך שאיש צוות מהמסגרת ינכח בעת הריאיון כדי להעניק תחושת ביטחון לנחקר עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, יש לוודא שייבחר איש צוות שמכיר היטב את הנחקר; יש להדריך ולהנחות את איש הצוות שייבחר לגבי מטרת המחקר והשאלות שיישאלו במסגרתו; יש להבהיר לאיש הצוות שמידת מעורבותו בריאיון צריכה להיות מועטה ככל האפשר, כדי שהוא לא יַטה את תשובותיו של הנחקר אלא יאפשר לו להביע את דעותיו באופן אמיתי ומהימן.
- במקרים העלולים לעורר ניגוד אינטרסים (לדוג', כאשר שאלות המחקר נוגעות לתנאי המחיה והתעסוקה של הנחקר עם המוגבלות השכלית־התפתחותית ולטיפול בו במסגרות שבהן הוא חי או עובד), יש להימנע מלערב את אנשי הצוות באותן מסגרות במהלך הראיונות עימו. במקרה זה החוקר או מי מטעמו הוא שיאסוף את הנתונים, במטרה לשמור ולהגן על האדם עם המוגבלות השכלית־התפתחותית מפני יחס לא ראוי של אנשי הצוות כתוצאה מתשובותיו של הנחקר.
הסברה להורים/אפוטרופסים של הנחקרים
מכח ההיבט המשפטי, כל מחקר המערֵב אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית יש לשתף את ההורים/האפוטרופוסים שלהם במטרות המחקר, בחשיבותו לפיתוח הידע בתחום של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בכלל ובתחום שבו עוסק המחקר בפרט, בתהליך של ביצוע הראיונות ובדרכים שבהן המחקר יותאם לצרכיו של הנחקר עם המוגבלות השכלית־התפתחותית כדי שירגיש בנוח וישתף פעולה בעת המחקר. לאחר מתן ההסברים, חובה לקבל את הסכמתו של האפוטרופוס בכתב.