רוית, סטודנטית לתואר שני בחינוך מיוחד במכללה לחינוך במרכז הארץ, מעוניינת לקיים במסגרת עבודת התזה שלה מחקר השוואתי בין אוכלוסייה ללא מוגבלות שכלית־התפתחותית לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בנושא: "יחס וקבלת שירות במקומות ציבוריים". רוית בוחנת את נושא מחקרה בטווח הגילים 21–25 כדי לראות כיצד החברה מתייחסת לאנשים צעירים.
רוית עובדת כמורה, אך עושה הסבה מחינוך רגיל לחינוך מיוחד. היא אינה בקיאה במאפיינים הייחודיים לאנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית ואינה מכירה את האוכלוסייה. מערך המחקר שלה בנוי כך שהיא תפגוש בשעות אחר הצוהריים והערב אנשים החיים בבתי ההורים לריאיון שיימשך כשעה.
לאחר שרוית מקבלת את האישורים הנדרשים לביצוע המחקר היא פונה לאלון, עובד סוציאלי במחלקת הרווחה בעיר שבה היא מתגוררת, ומבקשת ממנו שיַפנה אותה למשפחות שיש בהן בני משפחה עם מוגבלות שכלית־התפתחותית המתאימים למחקר.
אלון תוהה אם למרות האישורים שקיבלה רוית היא תוכל לבצע את הראיונות באופן שייטיב עם האנשים עם המוגבלות השכלית־התפתחותית. הוא סבור שמתווה של ריאיון הנמשך שעה שלמה מעיד על חוסר ניסיונה של רוית בהיכרות עם האוכלוסייה ובהבנת מאפייני המוגבלות שלה. יתרה מכך, אלון תוהה מה התועלת שיפיקו האנשים עם המוגבלות השכלית־התפתחותית בעקבות השתתפותם במחקר.
היכרות מקדימה עם דילמות וסוגיות אתיות במחקר שמעורבים בו אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית
- כדי שמחקר על אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית יהיה מיטבי, מבחינה תיאורטית, על החוקר להכיר את הדילמות וסוגיות האתיות הייחודיות לעריכת מחקר בקרב האוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. לכן מומלץ ורצוי ללמוד ולקרוא על אוכלוסייה זו לפני קיום המפגשים לאיסוף הנתונים.
- מבחינה פרקטית, לצורך התנסות יישומית והיכרות ממשית עם האוכלוסייה וצרכיה, על החוקר לנסות להיערך מראש לקראת תרחישים שיעלו דילמות וסוגיות כאלה ולתכנן מבעוד מועד פתרונות שיסייעו לו לתת לַנחקר עם המוגבלות השכלית־התפתחותית מענה מותאם, מיטבי ומכבד ושבה בעת לא יפגעו בתהליך המחקר.
תועלת עבור אוכלוסיית המחקר
- ראוי כי מחקר העוסק באוכלוסייה פגיעה, למשל באוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, יניב תועלת למשתתפי המחקר ויסייע בשיפור איכות חייהם (לדוג', בנושאים כמו זוגיות, מצבי לחץ ואי וודאות, התמודדות עם אתגרי מגפות, אבל).
- במקרים שבהם המחקר עוסק בנושא הָרגיש עבור אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, יש לדון מבעוד מועד בשאלות הללו: האם נכון להעלות נושא זה בפני אדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית? האם הנושא עלול לפגוע בו? האם החוקר יכול לסייע לו במקרה שהוא יזדקק לתמיכה כתוצאה מרגשות שיצופו בו בעת הריאיון בשל שאלות בנושא הָרגיש?