ורד, עובדת סוציאלית וחוקרת בפקולטה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה מוכרת בארץ, מבצעת מחקר על תנאֵי המגורים של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית קלה במסגרות דיור בקהילה. ורד קיבלה את כל האישורים הנדרשים לשם ביצוע המחקר, לרבות אישור לקיים את הראיונות בדיור המוגן של האנשים עם המוגבלות השכלית־התפתחותית.

ורד עסקה לאורך שנים בטיפול באנשים בתחום השיקום ורק לאחרונה נחשפה לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית.

היא מגיעה לראיין את הדס, אישה כבת 40 עם מוגבלות שכלית־התפתחותית קלה־בינונית, בדירתה של הדס. הדס חותמת על טופס הסכמה מדעת להשתתף במחקר ולאחריו ורד שואלת את הדס על התנאים בדירה שבה היא גרה, אך הדס מספרת לה על ויכוח שהתקיים בינה לבין שותפתה לדירה ומתמקדת רק בכך לאורך כל השיחה.

ורד מתקשה ליצור גבולות בשיח עם הדס הנסערת אשר ממשיכה לדבר ללא הפסק על הוויכוח עם השותפה לדירה.

ורד חוששת שאין לה מספיק ידע וכלים לביצוע ראיונות עם נחקרים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית ומתלבטת כיצד עליה להמשיך את המחקר.